לכי חפשי מי ינענע אותך

הידעתם שקצב פעימות ליבו של עובר הוא 120 פעימות בדקה? תארו לעצמכם שהיו מטלטלים אתכם בקצב הזה. חגית גידרון ניסתה והביאה רשמים.

מאת: חגית גידרון , CLICK-FM 2007/10/07

הכל התחיל ממש במקרה. בסך הכל חיפשתי עוד אייטם מגניב לתכנית שלי. כשקיבלתי את המייל מהאלמונית שסיפרה שחייה השתנו ברגע שהיא פגשה אותו, ידעתי שמצאתי את האייטם האבוד. האלמונית כתבה שהוא עזר לה לרדת במשקל, והדיאטה שהוא המליץ לה עליה היא לאבד שליטה ולאכול כאוות נפשה.

לא התאפקתי והתקשרתי אליו, קוראים לו חנן כהן והוא מטפל בכיר בשיטה שנקראת "עוצמת הרכות ". יתכן שהשם הזה ישמע לכם מוזר, גם אני חשבתי ככה, איך יכול להיות שלרכות יש עוצמה ומה זו בכלל השיטה הזו? חנן סיפר לי בהתלהבות שמדובר בשיטה שפיתחה ד"ר טובי בראונינג, אוסטיאופתית ישראלית (למי שלא יודע - האוסטיאופתיה היא שיטת טיפול ידנית לבעיות שרירים, גידים ומפרקים). בספרה, " עוצמת הרכות - ריפוי הגוף-נפש ומערכות יחסים במשפחה ובחברה", היא מתארת את הטכניקה - ניענוע המטופל בקצב פעימות לבו של העובר ואת שלל השפעותיה: שיכוך כאבים, ניקוי רעלים, פתיחת חסימות, שחרור מהתמכרויות ומטראומות, הקלה בדיכאון ובחרדות, ואפילו... האטה בתהליך ההזדקנות.

כמובן שפקפקתי, איך יכול להיות שחמישים דקות של נענוע בשבוע יפתרו כל כך הרבה בעיות. כעיתונאית מסורה לא הקלתי על חנן בראיון, ניסיתי לברר בדיוק מה קורה שם, איך זה עובד? לא עברו חמש דקות מהרגע שסיימתי את השידור שלי והטלפון באולפן צלצל. על הקו חנן כהן, " שכחתי לספר לך עוד משהו, הטיפול הזה הוא גם סתם בשביל הכיף, לא חייבים להגיע אלי עם בעיה מסוימת. חוץ מזה רציתי לזמן אותך לטיפול אצלי" הוא אמר. ההזמנה הזו יצרה אצלי דילמה לא קטנה, מצד אחד, יצר הסקרנות שבי והיותי הדוניסטית מלידה לא יכלו לתת לי לסרב להצעה שכזו, מצד שני אמא אמרה לי לא לדבר עם זרים. אז מה עושים?

כאן המקום לגילוי הנאות בו אני חייבת לספר לכם שאם חנן לא היה עקשן דיו, לא הייתי מגיעה לטיפול הזה. בכדי לפתור את הדילמה החלטתי שאלך לטיפול אך לא לבד. לקחתי איתי חברה טובה ופחות סקפטית ממני וייחד נסענו לקליניקה של חנן ברמת גן.

בווילה פסטורלית בעלת דלת כחולה, באחת השכונות היוקרתיות בעיר, ממוקמת הקליניקה של חנן. חדר אחד מתוך הקליניקה המפוארת הזו שייך לו. חדר גדול עם ריהוט מינימאלי, במרכז ניצבת מיטת הטיפולים שעליה פרושים סדינים צחורים. קירות התכלת משרים אוירה נינוחה ורגועה, כך גם הניחוח המשכר של השמנים האתריים.

חנן כמארח אדיב ומנומס שאל אותי מה אני רוצה לשתות (חם או קר). לאחר מכן הוא הושיב אותי מולו. כך הטיפול מתחיל הוא אמר, בשיחת הכנה שמטרתה לתאם ציפיות בין המטפל למטופל ולמצוא דגשים לטיפול. כמובן שאצלי הכל היה בסדר, בעיקר בגלל שאמא לימדה אותי שלא מדברים עם זרים. מבלי שנתתי לו רמזים מיותרים למי אני ומה אני הוא השכיב אותי על מיטת הטיפולים. כדי שלא תחשבו מחשבות מיותרות אציין שהטיפול נעשה בלבוש מלא כולל גרביים.

ואז התחילו הנענויים. הידעתם שקצב פעימות ליבו של עובר הוא 120 פעימות בדקה? עכשיו תארו לכם שמנענעים אתכם בקצב כזה. חמש הדקות הראשונות של הטיפול עברו אצלי בצחוק מתגלגל שנבע בעיקר ממבוכה וממחשבות קיומיות שונות כמו: תודה לאל שחיכיתי עם השווארמה לאחרי הטיפול. לאחר שהתגברתי על הצחוק באמת ניסיתי, על פי הנחיותיו של חנן, להקשיב לגוף שלי. להרגיש מה מתנועע יותר ומה פחות והאם אני מרגישה תחושות חדשות. לא היה לי פשוט לסמוך על חנן במהלך הטיפול. מספר פעמים הוא הזכיר לי שעלי להשתחרר ולא לעזור לו.

לאחר חצי שעה של טלטולים שבסופם נצטוויתי לשכב על המיטה בתנוחת עובר, חשתי כאילו התעוררתי משינה עמוקה. החברה שהגיעה איתי גם אישרה שאכן נראיתי כך. חנן אמר שכנראה הגוף שלי היה עייף והטלטול אפשר לו לנוח. הודיתי לחנן שאמר לי לשים לב לשינויים פיזיים ונפשיים שיתכן שיתגלו אצלי לאחר הטיפול. קניתי לעצמי מיץ תות ונסעתי לפגוש את החברה באולפן.

בהתחלה היה לי קשה מאוד לעכל את החוויה הזו. איך זה הגיוני שאני גימל חגית, שחייבת להיות תמיד בפול קונטרול, שוכבת פרקדן על מיטת טיפולים של אדם זר ששיטת הטיפולים שלו אינו מוכרת לי. כמו בטיפול עצמו בהתחלה צחקתי על החוויה הזו, אולי מהמבוכה, אולי ממחשבות קיומיות כמו: ממתי לעזאזל אני שותה מיץ תות? והאמת? אם חנן לא היה עקשן דיו יתכן שמעולם לא הייתי כותבת לכם על החוויה הזו. רק אתמול הבנתי מה קיבלתי בחצי שעה של טיפול. קיבלתי מודעות. מודעות לעצמי ולגוף שלי, מודעות לכך שזה בסדר להיות לא בסדר, מודעות שלא תמיד צריך להיות בשליטה ומודעות לכך שאמא לא תמיד צודקת.

 את חנן כהן, מטפל בכיר ב"עצמת הרכות" ומלמד בקורס להכשרת מטפלים בשיטה תוכלו למצוא

בטלפון: 0547-993880